<h1>ראב"ן שו"ת סימן כ"א</h1>
<h2>דף עו.</h2>
למלוג תרנגולין בתוך הכלי ולערות עליהן רותחין אסור דהוי כאילו הכניסן בכלי ראשון, ותנן [שבת מ"ב.] האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן לתוך הקערה, וקערה דומיא דקדירה מה קדירה תבשיל בתוכה אף קערה תבשיל בתוכה כשנותן בה תבלין אז לא מבשלא, אבל אי הוי יהיב תבלין ברישא ומערה עליו אסור דמבשל. וגרסינן בירושלמי [שבת פ"ג ה"ה] מהו ליתן תבלין בכלי שני ולערות עליהן מלמעלה מכלי ראשון רבי יונה אמר אסור דעירוי ככלי ראשון הוא חייליה דר' יונה מן הדא [זבחים צ"ה:] אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח אלמא עירוי כבישול, ותו גרסינן [בירושלמי שם] עשה כן בשבת חייב משום מבשל עשה כן בבב"ח חייב משום מבשל. ואי קשיא הא דאמרינן בפסחים חם לתוך צונן ואמר שמואל תתאה גבר ומצנן לחם, והכא חם לתוך צונן הוא שהתרנגול צונן ולשתרי לזרוק רותחין עליהן. תריץ כי קאמר שמואל בחם לתוך צונן, אבל ברותחין עלי צונן לא אמר דתתאי גבר. וראייה מברייתא דתניא כוותיה דשמואל בשר חם שנפל לתוך חלב חם או רותח לתוך רותח וכן צונן לתוך חם אסור חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח, ולא קתני חם לתוך צונן ורותח לתוך צונן קולף, ש"מ דשאני רותח מחם דרותח לתוך צונן לא סגי בקליפה משום דמבשל ומבליע. וא"ת כיון דאמר שמואל צונן לתוך חם אסור דתתאי גבר, אמאי שרי ליתן תרנגול ברותחין לימא תתאי גבר ומבשלו לתרנגול. תריץ שמואל נמי אית ליה דכלי שני אינו מבשל כמתני', וברייתא הוא כדאמר[ן] דבצונן לתוך חם אית ליה דהחם של איסור מחממו לצונן ומבליעו האיסור, וצונן לתוך רותח נמי בכלי ב' הרי הוא כחם ומבליעו שאם איסור הוא הרותח אוסר הצונן, אבל הכא מים רותחין שבכלי שיני אין בהן איסור לאסור התרנגול, והדם שבתרנגול לא מבשל ליה בגויה דליתסר דכלי שני לא מבשל, הילכך שרי התרנגול אפי' לשמואל. וליכא למימר שיפלוט התרנגול דמו ואוסר להו והדר בלע ליה, דכל זמן שטרוד לבלוע לא פליט, ומיד כשבא בתוך רותחין מתחיל לבלוע, כדאמרינן בחולין בפרק כל הבשר [ק"ח.] כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותח בשר אסור משום דבלע מיד וחלב מותר משום דלא פליט כל זמן שטרוד לבלוע, ופרכינן התם וכי נח פליט ואמאי חלב מותר, ומשני כשקדם וסלק עד שלא נח מבולעו, ה"נ מסלק התרנגול קודם שנח מבולעו ולא משהי ליה בתוך המים.
